גרונוטולוגיה- כשזיקנה הופכת לתחום חם ואופנתי

בבחירות לכנסת ה-17, בשנת 2006, מפלגת הגמלאים הדי-אנונימית, שחרטה על דגלה את קידום זכויות האזרחים המבוגרים בישראל, הפכה להפתעה הגדולה ביותר של הבחירות, כאשר קיבלה 7 מנטים ויצוג בממשלה. הדבר סימן מגמת שינוי והתעוררות של אוכלוסיית המבוגרים בישראל וגם בעולם. כמעט במקביל, ולא במקרה, נולד תחום מחקר חדש באקדמיה, שהפנה לראשונה את הזרקור לנושא הזקנה ולאוכלוסיית הזקנים ונקרא גרונוטולוגיה.

מאז ועד היום, התרחב התחום והתבסס במהירות כאחד הנושאים הרלוונטיים וחמים בעולם האקדמי. במאמר נסביר מהי גרונוטולוגיה, באיזה תחומים היא נוגעת, נברר מהיכן מגיעה חשיבותה, ולסיום נציג על קצה המזלג, תיאוריות גרונונטולוגיות בסיסיות.

אז מהי גרונוטולוגיה?

גרונוטולוגיה (מהמילה הלטינית גֶרון- שמשמעותה זקן) היא תחום מחקר מדעי העוסק בזיקנה והזדקנות. למרות שמדובר בתחום חדש יחסית הוא רחב מאוד, והוא מרכז וכולל בתוכו את כל תתי התחומים העוסקים באופן ממוקד בהיבטים הביולוגיים, הרפואיים, הפסיכולוגיים והסוציולוגיים, המשפיעים על תהליכי ההזדקנות. גריאטריה, לדוגמא, היא תת -חום של גרונוטולוגיה, המתמקד בחלק הרפואי-ביולוגי של הזיקנה ובמחלות הזיקנה.

התחום עוסק בסוגיות רבות המאפיינות את חייהם של בני הגיל השלישי בארץ ובעולם. בשנים האחרונות התעוררה הבנה בקרב אנשי האקדמיה כי האוכלוסיה המבוגרת חווה תהליכים מגוונים שיחודיים לה, ושלמחקר המתמקד באולוסיה זו ובהבנת צרכיה המשתנים חשיבות אקדמית וחברתית גבוהה.

חשיבות התחום:

עם התפתחות הרפואה ועליית תוחלת החיים, הפך התחום לנצרך ורלוונטי עוד יותר, כיוון שפלח האוכלוסייה הזקנה גדל במהירות ובהתמדה. במאה ה-18, תוחלת החיים הממוצעת נעה בין 40 ל-50 שנה. במאה הנוכחית, תוחלת החיים של אדם בעולם המערבי עלתה ביותר מ-25 שנים ועומדת כיום על 75 שנים. רק בישראל, מספר הזקנים בשנת 2020 צפוי לעמוד על יותר ממיליון בני אדם, עליה של יותר מ-50% ממספרם היום.

בין התהליכים העוברים על בני הגיל השלישי אפשר למנות שינויים פיזיים ומנטליים-קוגנטיבים, קשיים חברתיים וכלכליים ועוד. מתוך הבנה מעמיקה של שינויים אלה, ניתן יהיה להיערך מרמת המעגל המצומצם של המשפחה הגרעינית, דרך הקהילה ועד הרמה המוסדית של המדינה. ניתן יהיה לבנות שירותים המותאמים לאוכלוסייה המבוגרת, להכשיר כוח אדם מקצועי ומשכיל שיעזור לטפל בצרכים המיוחדים שלהם, ויהיה מגוייס בלעדית לשיפור רווחתם, הפיזית והנפשית.

באיזה נושאים עוסקים גרונוטולוגים?

קיימות מגוון התמחויות במדעי החיים, הרוח והחברה הנכנסות תחת המטרייה של גרונוטולוגיה, כיוון שהזקנה משפיעה על אנשים כמעט בכל היבטי החיים. בהקשר החברתי ניתן לציין נושאים כמו דמוגרפיה של הזדקנות, היבטים משפטיים של הזקן בחברה, פיתוח מערכות תמיכה חברתיות לאוכלוסיה המבוגרת, ותיאום וקישור בין שירותים קהילתיים מוסדיים המיועדים לזקנים, כמו מערכות בריאות, רווחה, תמיכה ודיור. בהקשר הפסיכולוגי, גרונוטולוגיה נוגעת בסוגיות פסיכולוגיות הרלוונטיות לגיל מאוחר כמו הסתגלות לקידמה טכנולוגית ותפיסות עולם חדשות, התמודדות עם שכול ואבל ועוד.

לאחרונה, ניכרת מגמה עולמית של העברת ניהול הטיפול המערכתי בקשישים למומחים לגרונוטולוגיה, להם יכולת לבחון מצבים ותהליכים מוסדיים בראייה רחבה, מנקודת מבט השמה דגש על צרכי האוכלוסייה המבוגרת ומתוך הבנה של מגוון היבטי הזיקנה השונים.

מסבירים זקנה – תיאוריות גרונוטולוגיות:

קיימות תיאוריות שונות המנסות לתת הסבר לתהליכי זקנה והיזדקנות. התאוריה הרווחת היא שבעקבות הצטברות מוטציות במטען הגנטי של תאי הגוף בגיל מבוגר, התאים “מתעייפים” וכבר אינם מסוגלים לתקן את עצמם ולכן מובילים בסופו של דבר להרס של תאים ורקמות ומתוך כך להופעת מחלות.

תיאוריה הנשענת על האבולוציה גורסת כי כמו לשאר בעלי החיים, גם למין האנושי אורך החיים הנקבע בהתאם למחזוריות מובנית (ינקות- פריון- זקנה) כדי להבטיח שרידות מקסימלית של המין כולו.

כלל התיאוריות מסכימות כי ההזדקנות היא תהליך בלתי נמנע, אשר גורם לירידה הדרגתית בתפקוד הפיזי והמנטלי כאחד. מבחינה גופנית, איברי הגוף נחלשים (השרירים, הלב והעצמות) והחושים מתכהים (חוש הראייה, השמיעה ואפילו חוש הריח). מבחינה קוגנטיבית, יכולה להיות ירידה בזיכרון, ופגיעה בתאים שעלולה להוביל למחלות המאפיינות זקנים, כמו דמנציה ואלצהיימר.